לאן עלה השתן (או:) האבחון הטיבטי על פי השתן 

האבחון על פי השתן - הלכה למעשה

העיסוק בלימוד רפואה הוא אמנות הדורשת התפתחות אישית והתמסרות. כמו בלש האוסף רמזים כדי לפתור כתב-חידה מורכב, כך הרוצה לרפא מוצא עצמו מחפש קצה-חוט או רמז נעלם שיאפשר לרדת למקורת המיסתורין של כוח החיים ושלמות הבריאות והבריאה.

ברפואה בטיבטית שלושה שלבים עיקריים מנחים את הרופא/ה:
א. בדיקת הגוף: מישוש, צבע העור, בחינת העיניים, האף, אזניים, לשון...
בדיקת ההפרשות: הזעה, הקאות, צואה, דם והחושב ביותר - שתן.
ב. בדיקת הדופק.
ג. תשאול.

שתן הוא נוזל פיזיולגי המופק בכליות מהדם, מועבר אל שלפוחית השתן, וממנה החוצה מהגוף.
כמות השתן היומית המופרשת אצל אדם בריא תהיה בין ליטר לליטר וחצי, והרכבו משתנה עפ"י התזונה, השתיה, המצב הנפשי, אורח החיים, מצב הבריאות, עונות השנה ומזג האוויר.

הרכב השתן הממוצע יהיה: 95% מים, 2.25% שתנן (הנוצר בכבד), 0.1% קריטין, 0.05% חומצת שתן, 0.35% חומרים אורגניים אחרים, וכן: 1.1% מלח-בישול, כלורידים נוספים ומלחי זרחן וגפרית (תוצר של שריפת חומצות אמיניות).

(הרכב השתן משתנה גם לאורכו של אותו יום, זאת תוכלו לראות על פי- צבעו, גם ללא הכשרה...)

כמו כן מופרשים בשתן ויטמינים מוסיימים, וכמויות קטנות של הורמונים. מהשתן ניתן להפיק גוגאדוטרופין השמש לריפוי בבעיות עקרות מסויימות.

בדיקת השתן היא אחת מהכלים העיקריים באיבחון ברפואה הטיבטית: מכיוון שתפוק תקין ובלתי פוסק של הכליות חיוני לשמירת תפקוד הגוף, הרי שכל הפרעה בתפקוד הזה, תצביע או תיצור הפרת האיזון של שלושת כוחות הגוף: לום ("רוח"), טיפה ("מרה"), ופייקן ("ליחה").

אם שלושת הכוחות האלו אינם נמצאים באיזון (שימון לב - לא שיוויון, אלא איזון!), הרי שהתפקוד התקין של הגוף הופר, והתדרדרות בבריאות לא תאחר לבוא.

כיוון שהשתן מכיל לא רק מים שתנן ומלח, אלא גם הפרשות נוספות (הורמונים, סוכר, אלבומים, עודפים של תוצרי-חלבון וכו´) פיתחו הרופאים והרופאות בטיבט את האמנות היוונית העתיקה של בדיקת השתן, והתמחו בה במשך כ3,000- שנה, כך שנתן לברר דרך השתן את מצב הבריאות, חומרת
המצב בעת מחלה, ולעקוב אחריהם באופן עצמי.


גורמים שונים עשויים להשפיע על מופע השתן ולבלבל את הבודק. לפיכך ב24- השעות שלפני הבדיקה חש להקפיד על הכללים הבאים:

*להמנע מצום או תזונה ללא חלבון.
*להמנע משתיית תה חזק וירקות ירוקים.
*להמנע מאכילה מוגזמת וממזון שמן.
*להמנע מעודף סוכר.
*להמנע משתיה מועטה מדי או מופרזת.
*להמנע ממין.
*להמנע משינוי קיצוני בהרגלי השינה.
*להמנע מפעילות גופנית חריגה.
*להמנע ממתח חריג ועצבנות יתרה.

שכן: תה חזק, ירקות ירוקים, ומתח קיצוני יתנו תמונת שתן של רוח (לום).




פעילות גופנית חזקה תעלה רמת פרוטאין ותתקבל תמונת שתן של מרה (טיפה): שתן כהה ועכור אכילה גסה תעלה רמת סוכר ותתקבל תמונת שתן של ליחה (פייקן): שתן
נטול פיגמנט (חסר צבע).

אם הנבדק מפר באופן קבוע את אחד הכללים האלו, הכלל בטל - למשל אם מישהו ניזון בד"כ מתזונה עתירת סוכר מלח ושומן, לא נמנע זאת ממנו ביום לפני הבדיקה. הכוונה היא לקבל בבדיקה את התמונה האופיינית לנבדק.


ב. ההכנות לבדיקה:

איסוף השתן:
יש להשתמש בקערה נקיה שלא שמשה קודם לדטרגנטים, בשמים, מזון, או כל חומר אחר שעלול להיות מומס בשתן ולהשפיע על צבעו או ריחו או מידת הקצפתו.

יש לוודא שהנבדק קיין את כללי "היום שלפני", ושבדיקת השתן נלקחה אחרי השעה 4 לפנות-בקר, ולפני ארוחת הבוקר.

אם לא נתן לקחת שתן ראשון בבוקר, יש להקפיד על מרווח של לפחות 4 שעות האכילה האחרונה.

בכל מקרה דוגמת השתן תהיה מאמצע הזרם. (להטיך כמחצית מכמות השתן לשרותים, ואז, מבלי להפריע לזרימה - לקחת את הדגימה, ואת היתרה - שוב לשרותים). הכמות הנדרשת לדגימה: לפחות כמחצית ספל.

כלי האיסוף:
קערה ששפתה רחבה מתחתיתה רצויה ביותר. צבע הקערה צריך להיות לבן, כדי שצבע השתן יראה בבירור. כלי חרסינה, או זכוכית טובים לשימוש. אין להשתמש בכלי חימר או ברזל.

מקלות הקצפה:
שלושה מקלות גמישים, ענפים, שאורכם כ30- ס"מ, קשורים יחדיו במרחק של 3 ס"מ מהקצה העליון.

תנאים לבדיקה:
רצוי לערוך את ההתבוננות בשתן מייד עם הטלתו. כך נתן לראות עם השתן מעלה אד, מדת חומו של השתן וכו´.
בדרך כלל אין בטיפול מקצועי אפשרות כזו, ותמונת שתן טובה נתן לקבל גם מהקצפת שתן שנשמר בכלי אטום, עד 10 שעות לאחר הטלתו. אם חלפו יותר מ10- שעות, תהליכי חימצון ופרוק כבר התרחשו במידה כזו שגם מומחה מיומן ביותר לא יוכל להוציא מידע מדויק משתן כה ישן.

את ההתבוננות בשתן יש לעשות באור יום בלבד. בהודו ובטיבט יוצאים הרופאים עם דגימת השתן החוצה כדי לקבל אור יום טבעי מ4- כיוונים. אם אין באפשרותכם לעשות זאת, תוכלו לפחות לוודא שכל מקור-אור מלאכותי בחדר כבוי, ואז גשו לדלת או לחלון, וערכו שם את ההתבוננות.